הנתבע הינו מתווך מקרקעין במקצועו.
לטענתו, כמפורט בכתב תביעתו, פנתה הנתבעת למשרדו בחודש יולי 2009 בבקשה לטפל כמתווך במכירת דירתה שברחוב האלון 8/1 בנשר.
באותו מעמד, לא נערך הסכם בכתב בין הצדדים, אך סוכם כי הנתבעת לא תישא בתשלום דמי תיווך.
לטענת התובע, השקיע מאמצים רבים בניסיונות למכור את הדירה, ניסיונות שהתמשכו על פני פרק זמן ארוך של כשנתיים, כאשר במהלכו אף הוציא כספים לצורך פרסום הדירה.
כאשר נוכח התובע לדעת כי השקעותיו בניסיון למכור את הדירה הינן גדולות, הן מבחינה כספית והן מבחינת השקעת הזמן, סבר כי אינו נכון להסתפק בקבלת דמי תיווך רק מהקונה הפוטנציאלי, מבלי שהנתבעת תישא בתשלום דמי תיווך כלל.
על דעתה של יעל גואז, מנהלת משרדו ומתווכת מקרקעין גם כן, שהינה מכרה של הנתבעת, החליט להציע את הדירה במחיר גבוה יותר מזה שהנתבעת ביקשה לקבל ואם אכן יושג מחיר גבוה יותר - ינכה התובע דמי תיווך גם מהנתבעת, שבכל מקרה תקבל עבור דירתה מחיר שאינו פחות מהמחיר שבו ביקשה למכור את הדירה.
התובע טען עוד בכתב תביעתו כי בחודש אפריל 2011, אכן נמצאה קונה פוטנציאלית והנתבעת הביעה באותו שלב את הסכמתה לכך שישאר בידה סך של 1,260,000 ש"ח, לאחר שהתובע ינכה עבורו את דמי התיווך מהמחיר שבו תימכר הדירה, 1,290,000 ש"ח.
רק בשלב זה, בתאריך 29.4.11, בבוקרו של היום שבו היה על הצדדים לחתום על זכרון דברים, ערך התובע את הטופס של "הזמנת שירותי תיווך" ומסרו לנתבעת לחתימה.
לטענת התובע, כמפורט בכתב תביעתו, בעלה של הנתבעת, שהיה נוכח בכל מהלכי המו"מ בין הצדדים, מחק מהטופס את שנכתב בו כאילו תשלם הנתבעת 2% דמי תיווך.
משהבחין בכך התובע, הביע התנגדותו ושוב סוכם בין התובע לנתבעת כי היא תשלם את דמי התיווך בסך של 2%.
בעלה של הנתבעת, הוסיף שוב למסמך את הכיתוב בדבר דמי תיווך בשיעור של 2% והנתבעת חתמה על טופס ההזמנה.
העיסקה בין הנתבעת לקונה אכן הניבה הסכם מכר, אך הנתבעת סירבה לשלם לו את דמי התיווך.
בנסיבות אלה, הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבעת לתשלום דמי תיווך.
לגירסת הנתבעת, כפי שבאה בכתב הגנתה, סוכם במפורש בינה ובין יעל גואז, אותה הינה מכירה מזה שנים רבות, כי היא תהא פטורה מתשלום דמי תיווך ובתמורה לכך תיתן לתובע בלעדיות לטפל במכירת הדירה שביקשה למכור ואכן כך עשתה.
הנתבעת גורסת כי התובע הוליך אותה שולל, כאשר אמר לה שמחיר הדירה, כפי שסוכם בינו לקונה, הינו 1,250,000 ש"ח, בעוד שבפועל היה זה מחיר של 1,290,000 ש"ח והתובע ביקש לקבל לעצמו את ההפרש.
בכתב הגנתה, טענה הנתבעת כי לא הסכימה לרשום בהזמנת התיווך שנעשתה בסמוך לפני עריכת זכרון הדברים עם הקונה, כי תישא בדמי תיווך בשיעור של 2% ומחקה רישום זה מהטופס, כאשר כלל לא קיבלה עותק הימנו.
כן העלתה הנתבעת טענות נוספות בכתב הגנתה, לרבות טענות המתייחסות לזכותו של התובע להגיש תביעתו בביהמ"ש לתביעות קטנות.
בעדותם של הצדדים בביהמ"ש, חזרו על עיקרי טענותיהם שבכתבי הטענות.
כן העידו הגב' יעל גואז, הגב' אירנה יוגב, מי שקנתה את דירת הנתבעת ומר מיכאל טל, בן זוגה של הנתבעת, שאיננו בעלה.